מומחי K-O-L בתחום -   למי פונה חייל, המעוניין לשרת בחייל קרבי, למרות הפרופיל הרפואי הנמוך שלו - פרופיל 64? החייל כבר נמצא בצבא, ומשרת בבסיס צבאי סגור בדרום הארץ. חשוב להבחין בין האפשרות לשרת במקצוע צבאי של לוחם לבין שירות בתפקיד שאיננו לוחם ביחידה לוחמת. במקרה השני, לא צריכה להיות מגבלת פרופיל משמעותית, אלא אם מדובר במגבלה רפואית שאיננה מאפשרת שגרת חיים ביחידת שדה. במקרה והפונה מבקש לממש אפשרות זו עליו למלא טופס 55 ולבקש העברה או שינוי מקצוע. במידה והוא מבקש לשרת בתפקיד קרבי, הרי שכאן נדרשת גם הכשרה מקצועית (לרוב ממושכת יחסית) וגם פרופיל 65 ומעלה. לפיכך עליו לפנות באמצעות הרופא היחידתי לועדה רפואית ולבקש לקבוע פרופיל חדש, אלא שגם אז לא מובטח כי יוכל להשתבץ כלוחם, מאחר ויש מגבלות של יתרת שירות, צורך של המערכת וכו'. בכל מקרה מומלץ לו לפנות לקצינת פניות הציבור בלשכת ראש אכ"א.  קובי מיכאל   עד כמה מעורבות המעצמות הביאה לסיום מלחמת סיני/מבצע קדש? המעצמות בהקשר זה הן ארה"ב וברה"מ (לשעבר), והרי שתי מעצמות אחרות (צרפת ובריטניה) היו מעורבות במלחמת קדש עצמה כשותפות אסטרטגיות בתכנון ובמעש של ישראל (והן למעשה היו אלו שהובילו את המהלך בראשיתו). ובכן, במקרה זה כבר ימים ספורים לאחר תחילת המלחמה, איימו ארה"ב וברה"מ (בשיתוף פעולה שנבע מהתחברות של אינטרסים מעצמתיים של שתיהן) על ישראל ועל שותפותיה ודרשו את נסיגת הכוחות הישראלים שהתמקמו בחצי האי סיני לאחר כיבושו ואת נסיגת הכוחות הצרפתיים והבריטיים, שהספיקו להשתלט על הגדה המערבית של תעלת סואץ. איומי המעצמות היו ממשיים והחלטיים ולא הותירו בידי ישראל ושותפותיה את הברירה, זולת הנסיגה. ארה"ב שעדיין האמינה במנהיג המצרי (נאצר) ותלתה בו תקוות ביחס להובלת עולם הערבי להצטרפות לגוש המערבי (התקופה היא תקופת המלחמה הקרה), ביקשה להציל את יוקרתו, כבודו ומעמדו. ברה"מ, שעמדה מאחורי הספקת הנשק הצ'כי למצרים, ביקשה להדק את הזיקה המצרית ואת זיקת העולם הערבי לגוש המזרחי בראשות ברה"מ. במקרה זה ולמרות האינטרסים המנוגדים של המעצמות, התגבש אינטרס משותף להציל את כבודה ויוקרתה של מצרים מפני התבוסה והכיבוש. למתעניינים בהיסטוריה מתומצתת של מלחמת קדש הרקע, הנסיבות ומהלך המלחמה, מומלץ מאוד לקרוא חוברת "במחנה" מיוחדת שהוקדשה לנושא ושפורסמה באוקטובר 1996 במלאת 40 שנה למלחמת קדש.  קובי מיכאל   מה מקור השמות "הקווים", וכן האם ניתן למצוא מפות עם תיאור מהו הקו הסגול ומהו הקו הירוק? "הקו הירוק" - הוא סימון הגבול בין ירדן לישראל, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק של 1949 בסיום מלחמת השחרור. הקו הירוק חצץ בין ישראל לבין שטחי הגדה המערבית (יהודה ושומרון) ומזרח ירושלים. הוא נקרא הקו הירוק מכיוון ששורטט על גבי המפות בצבע ירוק. מוכר גם בשם קו שביתת הנשק 1949. הקו הירוק נפרץ במלחמת ששת הימים בחודש יוני 1967, כשכבשה ישראל את מזרח ירושלים ושטחי יהודה ושומרון. זה הקו אליו דורשים הפלסטינים שישראל תיסוג. הוא הקו שסימן את הגבול בין ישראל ללבנון עד נסיגת כוחות צה"ל מלבנון. "הקו הסגול" - בחודש מאי 2000. הסימון החדש הוא בצבע כחול. גם קו זה נקרא הקו הסגול בגלל צבעו על המפות הגיאוגרפיות. את הגבול ניתן למצוא בכל אטלס מלא ובמפות רשמיות של מדינת ישראל. גם באתר סימוני האינטרנט של הארץ: http://www2.haaretz.co.il/special/peaceagreement/f/345480.asp http://www2.haaretz.co.il/special/peaceagreement/f/345480.asp ניתן למצוא את מפת הקו הירוק באתר הארץ תחת הסקציה של המו"מ עם הפלסטינים.  קובי מיכאל   מהם תחומי האחריות של מנגנון התיאום והקישור הביטחוני בין צה"ל לכוחות הביטחון הפלסטינים? למנגנון התיאום והקישור הביטחוני מספר תפקידים שהוגדרו כבר בהצהרת שנחתמה ב-13 ספט'93' במדשאת הבית הלבן והרחבה בנושא (DOP) העקרונות מופיעה בהסכם קאהיר, שנחתם בקאהיר ב-4 מאי 94'. להלן פירוט עיקרי התפקידים: - הפעלת הסיורים המשותפים. - תיאום בין כוחות צה"ל לכוחות הביטחון הפלסטינים הפועלים בכל מחוז ומחוז. - לבחון את כל אירועי החיכוך והתקריות בהם היו מעורבים כוחות צה"ל או כוחות הביטחון הפלסטינים במטרה להגיע לתוצאות ולהמלצות שיוצגו בפני דמות המפקדים. ולדווח לה אודות כל (JSC) ליישם את מדיניות הועדה הביטחונית המשותפת האירועים המתרחשים בכל אחד מהמחוזות. יודגש, כי במשך השנים ועל בסיס הניסיון שהצטבר השתנו חלק מהמשימות נוספו משימות חדשות ועוצבה מציאות חדשה ואחרת של תיאום, קישור. ולעיתים אפילו שיתוף פעולה בין צה"ל לכוחות הביטחון הפלסטינים.  קובי מיכאל   מהי חשיבה אסטרטגית? חשיבה אסטרטגית היא חשיבה מערכתית, רב ממדית ורב הקשרית ולטווח זמן ארוך. חשיבה אסטרטגית בהכרח אינה יכולה להתנהל באופן ליניארי, היא אינה תוצאתית ברמה של סיבה ותוצאה או אם-אז. החשיבה האסטרטגית מתפתחת באמצעות עיצוב מחדש של תבניות תפישתיות ודרך עימותן ובחינתן למול מספר (ממדים והקשרים. התהליך יוצר ובהכרח המשגה מחודשת פיתוח מושגים). ומושגים באשר הם מושגים מחזיקים מאחריהם עולמות תוכן ואלו מסייעים פירוש מציאויות מורכבות וסבוכות. החשיבה האסטרטגית חייבת בפירוש הגיונות סמויים של תהליכים והתרחשויות במציאות הפעולה הרלוונטית ואינה יכולה להסתפק בתיאור ההגיונות הגלויים של התהליכים.  קובי מיכאל   כיצד מתבצעת חלוקת תחומי האחריות בין צה"ל לפלסטינים? חלוקת האחריות בין צה"ל לבין המשטרה הפלסטינית אינה קיימת מאז ספטמבר - 2000 - פרוץ אינתיפאדת אלאקצא. החל מ - 1994 עד אז וככלל, חלוקת האחריות נקבעה על בסיס הסכמי קאהיר (4 מאי) והסכם אוסלו ב' או הסכם וושינגטון (ספטמבר 1995). ההסכם הראשון התייחס. לרצועת עזה ויריחו ואילו ההסכם השני התייחס לגדה המערבית 3 - ההסכמים מפרטים (בלווית מפות) את אופן חלוקת השטח בחלוקה לשטחים שבתחום אחריותה הביטחונית והאזרחית של הרשות (שטחי A), שטחים באחריות ביטחונית ישראלית ואחריות אזרחית פלסטינית (שטחי B) ושטחים באחריות ישראלית מלאה (שטחי C). ההסכמים קבעו אחריות ביטחונית ישראלית גוברת ואיפשרו התערבות במקרים בולטים מסויימים גם בשטחי A - בהקשר זה מקרה "כללי המרדף החם". בפועל - ישראל מעולם לא מימשה את זכותה זו. ההסכמים מפרטים את מאפייני פעולתם ואחריותם של הסיורים המשותפים וקובעים את צירי התנועה בהם יפעלו. ברצועת עזה פעלו הסיורים המשותפים לאורך צירי התנועה המשותפים לפלסטינים ולישראלים, שלא נכללו בשטחי A. ואילו בגדה המערבית צירי התנועה בהם פעלו הסיורים המשותפים היו הצירים הראשיים בערי הגדה הפלסטיניות. צירים אילו היו הצירים אשר שימשו את המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון, טרם סלילתם של הכבישים העוקפים. ההסכמים קובעים גם את תחומי אחריותה הביטחונית של הרשות הפלסטינית וכל השקשור למחוייבותה לסיכול הטרור, תוך פירוט דרכי התיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית. פירוט נוסף אפשר למצוא בנוסחי ההסכם, כפי שפורסמו ברשומות על ידי משרד החוץ ובספרו של יאיר הירשפלד: "אוסלו נוסחה לשלום".  קובי מיכאל 1